כשהפחד מתחיל לנהל את החיים: איך משתחררים מפוביה?

מהי פוביה ספציפית?

פוביה ספציפית (specific phobia) שייכת לקבוצת הפרעות החרדה, ומוגדרת כחרדה ממצב או אובייקט ספציפי. בחשיפה לאובייקט הפובי מתעוררת חרדה בעוצמה גבוהה - בעוד שלמתבונן מהצד היא נדמית לא הגיונית וחסרת פרופורציה.

פוביה ספציפית נמצאת בשכיחות של כ-7%-9% בעולם המערבי, בקרב מתבגרים השכיחות מגיעה ל-16%, ובקרב נשים היא נפוצה פי שניים. היא כמעט אף פעם לא מופיעה לבדה - ברוב המקרים לצד הפרעה נוספת כמו חרדה חברתית או חרדה מוכללת. ללא טיפול, לרוב אין החלמה ספונטנית.

הימנעות - התמודדות שלא עובדת

רבים מהאנשים עם פוביה מודעים לכך שהפחד לא מותאם - ובכל זאת מעצבים את חייהם סביב הימנעות מהמצב או האובייקט. זהו המכשול העיקרי: במטרה לא לחוש את החרדה, נמנעים מכל מה שעלול לעורר אותה - ומשלמים מחיר הולך וגדל באיכות החיים.

למשל, בפוביה מכלבים: בהתחלה נמנעים מגינות כלבים, אך כשהפוביה בעוצמה גבוהה - עשויים להימנע אפילו מלצאת מפתח הבית, מחשש למפגש לא מתוכנן.

איך מזהים פוביה?

לפי ה-DSM-5, כדי לאבחן פוביה הפחד צריך להיות עקבי, יציב, לא פרופורציונלי לסיכון האמיתי, להימשך שישה חודשים לפחות ולהתלוות להתנהגות הימנעות. פוביה תאובחן כשההתמודדות איתה פוגעת בתפקוד או באיכות החיים. גם אם טרם חלפו שישה חודשים - עדיף להתחיל טיפול מוקדם, כדי שהמצב לא יחמיר.

הטיפול בכלי ה-CBT

הטיפול המומלץ ביותר בפוביה ספציפית הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, המבוסס על חשיפה הדרגתית: צועדים לעבר מגע קרוב יותר עם הגורם המאיים, באופן שמפחית לאט לאט את עוצמת התגובה.

שלבי הטיפול:

• הערכה של התפתחות הפוביה - הטריגר, הגיל, דרכי ההתמודדות הקיימות
• זיהוי והפרכה של מחשבות מעוררות חרדה ("אם אצא החוצה אפגוש כלב - וזה ייגמר באסון")
• בניית דפוסי מחשבה בריאים יותר
• חשיפה הדרגתית למושא הפוביה, בליווי צמוד

הטיפול ממוקד וקצר טווח - בין כמה חודשים לחצי שנה, ולעיתים פחות. המחקרים מצביעים על שיפור משמעותי אצל 74%-94% מהמטופלים, וככל שהחשיפות עקביות ונעשות במציאות (ולא רק בדמיון) - היעילות עולה.